לפני כמספר חודשים, היום הראשון של כל שבוע, ימי א' הפכו להיות היום המיוחד של השבוע עבור בני, רועי וזאת בעקבות חוג המבוכים ודרקונים אליו הצטרף.
כל מפגש בני חווה חוויה מעצימה ומיוחדת במינה, מתובלת במונחים שיוצרים שפה מיוחדת כאשר הדמיון חוגג היצירתיות בשיאה והאושר פורץ. בכל פעם שאספתי את בני והוא נכנס לאוטו מיד הכל לספר,וזה היה בלתי אפשרי לעצור את פרץ הדברים: תיאורים מדהימים, דמויות שונות, מצבי הלחימה וההתגוננות.
הכול ציורי ומאוד דמיוני. ואז כאשר מגיעים הביתה בני מיד עולה לחדרו יוצר את הדמויות מלגו ואת משטח עם הרקע עליו ספרו, קורא לי ומסביר מה שמה של כל דמות מה היא מייצגת ומי מבין חבריו גילם את אותה דמות. מה עוד אפשר לבקש, משעה אחת של מפגש קבוצתי?
את החוג המדהים הזה מעביר ומנחה עומרי, הוא בפני עצמו אישיות קסומה עם גישה מופלאה לילדים סבלני מכיל רגיש ומאוד יצרתי. עומרי ידע לנתב היטב את חבורת הילדים להעצים כל אחד מהם ולתת ביטוי אישי לכל אחד מהמשתתפים.
בדרך מיוחדת לו הצליח עומרי ליצור איזון כזה שהביא את הקבוצה להרגעת הכוחניות והתחרותיות שהייתה בה בצורה מאוד מוקצנת.
אני שמאוד לא מתחברת לעולם הפנטזיה והדמויות המוזרות מצאתי את עצמי מאוד מתעניינת וקשובה לסיפוריו וחוויותיו של בני בעקבות החוג.
ציטוט מדבריו של בני רועי: "עומרי מתאר דברים מגניבים, את כל ההרפתקאות והמלחמות נגד המינוטאורים והקנטאורים. היה לי כיף מאוד עם משחקי הקופסה שעשית לנו המפגשים האחרונים היה נפלא איך שלימדת את הדמויות והכוחות שלנו ואיך שאתה מצייר מדהים, עומרי, היה לי מאוד מעניין".
תודה לך עומרי על מי שאתה, ועל מה שתרמת לבני, בתקווה להמשכיות,
קרין קגן.
אמא לרועי (8)
תל- מונד.