סיפור סיפורים ודמיון מודרך במשחק תפקידים

"אנשים אומרים, שסיפורי מעשיות יפים הם לשינה. ואילו אני אומר, שעל-ידי סיפורי מעשיות אפשר לעורר ישנים משנתם".     (כששומעים סיפור זה אחרת/ צבי איל)

מנחה, מדריך ומטפל משתמשים בשפה – בבחירת המילים ובאופן ההגייה שלהם, כדי להעביר מסר.
לסיפורים יש יכולת לעקוף את מחסומי התודעה ואת ההגנות הטבעיות של הנפש שלנו. לזמן מועט, אנחנו נמצאים במקום אחר, בזמן אחר. אילוציי היום-יום השגרתיים עוברים 'מטמורפוזה' והופכים לממלכות קסומות, לקונפליקטים בין טוב ורע מוחלטים, למרחב בו אין גבולות. כאשר אנו שומעים סיפור טוב, שנוגע בנו בנקודות פנימיות ומפעיל את הרגש, נוצרת הזדהות בנו הקוראים ובין גיבורי הסיפור. כשאנו שבים לעצמנו ולזמן הרגיל בסוף הסיפור, אנו מגלים שאנו שונים מעט. שאנחנו נמצאים במקום אחר.

שיר או סיפור נוצרו כדי להעביר רגש, כדי להניע משהו אצל השומע אותם. שירים וסיפורים מאפשרים ללמוד על כישלונות והצלחות, על טוב ועל רע, על אירועי ההווה וחלומות העתיד בדרך עקיפה, מבלי שהשומע יצטרך ממש לחוות את החוויה המציאותית. בכך יש כלי תרפויטי מאוד עוצמתי. לקורא ניתנת היכולת להתמודד עם רגשות כגון; אהבה, צער, תסכול, אכזבה, כעס ותקווה, ועם אירועים כמו; התאהבות, מוות, בלבול וייאוש, מבלי לחוות אותם פיזית עצמו, אלא על ידי הזדהות עם גיבורי הסיפור. לכן אנו בוכים בקטע עצוב או נמצאים במתח על קצות אצבעותינו בצפייה בסרט טוב.

כדרמה-תרפיסט וכמנחה חוגי "משחקי תפקידים", אני משתמש במילים ותיאורים כדי להפעיל ולעורר את הדמיון ובכך לפתוח בפני השומעים עולם שאין לו מגבלות, ובו הכול אפשרי.

דמיון מודרך עוזר למטופל להתחבר עם עולמו הפנימי ובכך להעלות תכנים משמעותיים ולהגיע לתובנות על ידי בעצם המטופל עצמו. אנו רואים בתהליך הדמיון המודרך מן מסע של המטופל, שבו הוא בעצם תר את חלקי אישיותו המוצפנים ומגייס כוחות מעצמו הוא.

במשחקי תפקידים, כגון "מבוכים ודרקונים"- שאותו אבדיל במהות מתהליך תרפויטי , יש אלמנט של דמיון מודרך- בו המדריך מתאר את העולם שסביב ואת המראות, הצלילים וריחות שחווים השחקנים, אך פה- לשחקנים יש אפשרות ליצור את הסיפור והעלילה לפי התיאורים והפעולות שהם נוקטים. גם פה הדמיון והסיפור המשותף שמסופר על ידי המנחה ומשתתפי הקבוצה עוזר להם להתחבר עם עולמם הפנימי ולהתנסות בצורה בטוחה- בהבעת רגשות שונים ובהתנהגויות שלא נחשבות נורמטיביות ב"עולם המציאות" – ילד שצורח זעקת קרב לפני התמודדות עם מפלצת או מקניט בעלבונות מפלצת שגדולה ממנו למשל…

סיפורים מעוררים אנשים, לדמיין, להשראה ליצור, לרגשות או רצונות חבויים.
כך או כך- סיפור טוב משנה משהו אצל השומע אותו.
כשאנחנו מדברים על משחקי תפקידים, זה משנה משהו אצל השחקן המשתתף בקבוצה וזה מהווה את אחד היתרונות הגדולים שלנו בקבוצות הקטנות שבהם יש יחס הדרכה יותר אישי בין המדריך לשחקנים וכל שחקן יש יותר הזדמנויות לביטוי עצמי במשחק ולהרוויח את מירב היתרונות מסיפור הסיפורים דרך משחק אשר תוארו בפניכם לעיל.

Bookmark the permalink.