הפרדוקס של המסכה – טיפול באמצעות דרמה-תרפיה

אנשים ללא מסכות הם חזיון נדיר.
– פ.מ דוסטוייבסקי

מהי מסכה?
אירוני הדבר, שהמילה האנגלית לאישיות, קרי Personality -, באה מהמילה הלטינית "Persona", שמשמעותה- "מסכה- או- מסכת השחקן".

המילה מסכה באנגלית- Mask, באה מהמילה Masca- שמשמעותה מכשפה.
טקסי פולחן פגאניים שבהם נעטו מסכות של חיות או רוחות טבע- נקראו Masques, שמהם נגזרה המילה האנגלית ל'נשף מסכות'- Masquerade.

בתרבות שלנו- כמו ברוב התרבויות, מתערבבים להם נושאים של אמונה, אישיות ודרמה, ויש ערבוב של "תחפושות" ומסכות גם ביום-יום. "מדים" ותלבושות אחידות של גופים שונים- לעיתים נותנים לנו חלק מהזהות והשייכות שלנו.

בדרמה-תרפיה, אנו עדים לחזרה לשימוש בכלי של 'המסכה' ככלי טיפולי- ואולי בעצם חזרה לייעוד המקורי שלה: נתינת היכולת לאדם לעשות טרנספורמציה שתעבור את גבול של החיצוני ותשפיע גם על הפנים.

ישנם אינספור סוגי מסכות- כאשר רובן הגדול מביע הבעות שונות ומציג בצורה מוחצנת ולעיתים קיצונית אלמנט כלשהו של דמות: כגון- הטיפש, הרשע, השטן וכו'… בעיקר ידועות המסכות מתאטרון ה'נו' היפאני (Noh) והמסכות מתאטרון האיטלקי קומדיה דל'ארטה (commedia dell'arte).

השימוש במסכה הוא צורה של תקשורת סימבולית- שמעודדת הבעה לא בהכרח וורבלית; שימוש בג'סטה, בקול ושפת גוף.

"Man is least himself when he talks in his own person. Give him a mask and he will tell you the truth"

     (Oscar Wilde)

הפרדוקס של המסכה, בשימוש שלה בדרמה-תרפיה מתייחס לכך שכיסוי והסתרת הפנים, לעיתים חושף את מה שמתחולל מתחתיהן. השימוש במסכות ותחפושות בטיפול מאפשר גישה לעולם הפנימי והתהליכים הרגשיים שעוברים עלינו. המסכה במקרה הזה באה לספר סיפור מסוים.

"אני שונאת להתחפש"…         "זה לא רק לילדים?…"        "אני מרגיש מגוחך…"

בילדות שלנו- אנחנו נמצאים בהוויה מתמשכת שמגשרת בין חוויה פנימית לעולם המציאות, וזה בא לנו בטבעיות. מה קורה עם מטופלים שבילדות שלהם לא למדו לעשות כן?

"מסכה ותחפושת" יכולים להיות כלים עוצמתיים במימוש וגילום אותם פערים שלעיתים קרובות יש למטופלים, ועל-ידי דו-השיח שנוצר בין המטופל והמסכה/תחפושת אפשר לגעת באותו השבר ולהתבונן בו. עצם השימוש בדרמה ובכלים דרמטיים כגון המסכה, יוצרים ריחוק והרגשה של משחקיות שמקילים על נגיעה בתכנים רגישים וכואבים.

" אף אדם אינו יכול, לאורך משך-זמן ניכר, לעטות פרצוף אחד כלפי עצמו ואחר כלפי אחרים, מבלי לתהות בסופו של דבר איזה מהם הוא האמיתי. "
-נתניאל הות'ורן

במהלך החיים, אנו עוברים תהליכים רבים ומוצבות בפנינו הרבה מראות, וכל אחת מהן מראָה – מראֶה אחר- כאשר המטאפורה שעולה היא חדרי המראות שיש בפארקים שונים, כאשר כל בבואה שמשתקפת בהם היא אחרת ושונה מחברתה.

גם אם אנחנו לא שמים לב, אנו מרבים לחבוש מסכות על עצמנו, לפשוט ולעטות דמויות- כאשר השלם הוא 'שמיכת טלאים' שבסינרגיה נפלאה- גדול מסכום חלקיו, והיא- היא מי שאנחנו.

האתגר שלנו הוא- להכיר את החלקים השונים בנו ולחיות איתם בשלום ובשלווה.

Bookmark the permalink.