תודה רבה לעמרי על שנה מדהימה!
שעה וחצי בשבוע של התעמלות לשרירי הדמיון, כל יום חמישי בחמש.
טל, בני וחבריו לקבוצה היו פוסעים בשבילים של עולמות שמעולם לא נבראו והנוצרים בהבל פה בעודם צועדים בהם.
מסע בעולם דמיוני שכזה, הנברא ומתפוגג כהרף עין- דורש מנהיג, מדריך ומורה דרך, ועבורנו האמהות – היית אתה הנבחר.
חבורת הגיבורים האמיצים פרקו מעל נפשם משאות כבדים, תמללו רגשות שלא ידעו אפילו שחשו ונלחמו במפלצות אימתניות עם שמות איומים כגון: נטישה, חוסר יכולת, שינוי, ריקנות, אובדן ושכחה… ויכלו להם.
הם השתמשו בכל מה שעמד לרשותם: אומץ, עורמה, דמיון, עזרה לזולת, משא ומתן ועבודת צוות.
אתה תמיד היית שם לוודא שהמפלצת הנכונה מובסת בכלי הנשק הנכונים, שחבורת ההרפתקנים עזי-הנפש גם אם יצאו בשן ועין יצאו את כוחות המרפא, התושייה והנחישות להמשיך הלאה.
היום ההרפתקה אחת נגמרת ונקווה שבשנה הבאה תתחיל הרפתקה חדשה ושתהיה שם עבורם להנהיג, להדריך, לשמור ולעורר- דמיון, אחווה ועבודת צוות.
בברכה, דנה שוחט
אמא לטל (12)
קריית השרון