מבוכים ודרקונים- היסטוריה ושחר "משחקי התפקידים"

 

roleplayבשנות ה70, לפני עידן הטלוויזיה, המחשב והאינטרנט. בזמן שעוד שיחקו "תופסת" ו"מחבואים" ביחד עם משחקי כדור בחצרות הבתים, המציא סוכן ביטוח אמריקאי בשם גארי גייגקס משחק מיניאטורות שכלל מודלים של אבירים, מפלצות, קוסמים ויחידות לוחמים.

חלק ממשחק הקרבות בקנה המידה הגדול- יועד לאותם "אלופי מלחמה", אותם גיבורים שפיקדו והובילו את הצבאות. להם היו תכונות מיוחדות וחוקים ספציפיים להם שנועדו לייחד  אותם ולהקנות להם פן אפי.

המשחק וכניסה לדמות הגיבור שמוביל צבאות ופעולותיה משפיעות על גורל של אומות, משך את תשומת ליבו של גייגקס והוא החל לפתח משחק שבעצם אפשר לכל שחקן לשחק דמות אחת (ולא צבא שלם), לקחת על עצמו תפקיד ,ליצור קשרים וליצור עלילה שהוא וחבריו לחבורה- הם הגיבורים הראשיים שלה.

כך הפך המשחק ממשחקי מלחמה גדולים, למשחק ממוקד דמויות, שלכל אחת אישיות, תכונות וכוחות שונים, למשחק ניתן השם "מבוכים ודרקונים" והוא היה למשחק תפקידים הראשון.

המשחק מתבצע באמצעות מנחה (שמכונה "שליט המבוך"- או בראשי תיבות "שה"ם)- שאחראי לתאר לשחקנים את העולם שמסביבם- עד הפרטים הקטנים: מנופים, מזג אוויר, אנשים, ריחות, והוא גם אחראי לתאר את התגובות לפעולות השחקנים. המנחה מניח אבני דרך לקו עלילה- קרי, תחילתה של הרפתקה- שתכלול לרוב התמודדות עם אתגרים בצורת מפלצות, מלכודות וחידות.  צורת ההתמודדות עם האתגרים תהיה תלויה לחלוטין בהחלטות והפעולות שיינקטו השחקנים.

בניגוד למשחקי לוח או משחקי מחשב שמוגבלים באפשרויות משחק, מבחינה מהלכים ומבחינה גרפית- משחקי תפקידים, כגון "מבוכים ודרקונים" אינם כאלה.  חוקי המשחק נותנים מסגרת של מכאניקה של חוקים לפעולות שונות שהגיבורים יכולים לעשות והשאר?  נתון לידי הדמיון של השחקנים והמנחה.

אביזרים:

11044603_10205171786548414_1210350499501268869_nבמשחקי תפקידים- הדמיון ויכולת ביטוי בעל-פה, הם הכלים העיקריים והמרכזיים.
לידם, במקום של כבוד נמצאות הקוביות.  סט קוביות לרוב יכלול 7 קוביות:
קוביות עם 4 ,6, 8,10, 12 ו20 פאות. (יש שתי קוביות 10, לדמות קוביית 100, של אחוזים).
הצלחה או כישלון בפעולה כלשהי במשחק נקבעות בשילוב של מזל, יכולת הדמות ודרגת הקושי של הפעולה המבוקשת.  לדוגמה: להטיל חנית לעבר ענק איטי וטיפש תהיה פעולה בעלת דרגת קושי נמוכה, מאשר למשל להטיל חנית בזמן דהירה על סוס שתפגע בעינו האחד של ציקלופ אימתני.

הסתברות ההצלחה נובעת ממכלול גורמים כגון דרגת הדמות (עד כמה היא מנוסה) ותכונותיה.
לדוגמא:  ללוחם וותיק יהיה יותר סיכוי לפגוע עם חרב מאשר לספרן צעיר.  לעומת זאת- לספרן וקוסם מתחיל, יהיה יותר סיכויים לפענח כתב חידה עתיק מאשר ללוחם.
לכל שחקן יש "דף דמות" – בו יש מערך של נתונים, תכונות וכשרונות ייחודיים לכל אחד.
דף זה הוא אביזר שנועד לרכז את הנתונים היבשים של מכאניקת המשחק.
בנוסף- מנחי משחק משתמשים לעיתים במפות- הן בקנה מידה גדול של האזור הגיאוגרפי בו נערכת ההרפתקה של השחקנים, או בקנה מידה קטן של המבוך התת קרקעי אותו הם חוקרות.
שימוש במיניאטורות ומודלים לסמל את הגיבורים והמפלצות בהם הם נלחמים הוא גם שכיח למדי.

התפתחות המשחק- מהדורות ומשחקי תפקידים אחרים:

המשחק מבוכים ודרקונים- זה לחידושים ולהוצאות שונות- בהם שונו, הופשטו, הוספו חוקים, גזעים, ציוד ומפלצות, וזאת להעשיר את העולם בו מתרחשות ההרפתקאות ולהגדיל את הכלים שיש לשחקנים להביא את עצמם ואת הדמות אותה הם משחקים לידי ביטוי.

למידע נוסף על חוגי בית של "מבוכים ודרקונים"

אהבתם? שתפו
Share on FacebookTweet about this on TwitterShare on Google+Email this to someone
Bookmark the permalink.